עיתון ישראלי לגברים ולנשים שאוהבות אותם Gavriel.info    

גבריאל

 לאחר אירועי יום המאבק באלימות נגד נשים

 מאת אורי בן-ראובן

 נובמבר מגיע וחוצות הערים מתכסות שוב בשלטי פרסום הזועקים "אל תתני לו להכאיב לך!". אמצעי התקשורת מתמלאים לקראת ה-25 לחודש בכתבות ובסטטיסטיקות והפוליטיקאים רצים להצטלם במקלט לנשים מוכות. הביטויים "גבר מכה" ו"אלימות גברים" מטפטפים ללא הרף, עד שהדבר היחיד שנותר לעשותו לגבר הנחשף לשטף הזה, הוא להתנצל בכלל על קיומו. מה היו נשים אומרות לשלט בנוסח "אל תיתן לה לעצבן אותך"?

יאמר מיד - אנו מתנגדים לכל אלימות, על האלימים לשאת בעונשם ובקורבנות יש לתמוך. אולם היום הזה וסמליו הופכים את כל הנשים לקורבנות ואת כל הגברים לתוקפנים, וזאת תוך שימוש בהכללות גסות והתעטפות בגלימת הצדקנות. הבעיה היא האלימות והאלימים ולא הגברים. היינו מוכנים לצאת יחד לא רק ליום מאבק לאלימות בחברה ובמשפחה, אלא למאבק במשך כל השנה. אך, כפי שהדברים מתנהלים להם, לא נוכל להשתתף בחגיגה הזאת.

כריסטינה הוף-סומרס במאמר בעיתון USA TODAY  טענה כבר לפני עשר שנים כי הטיעון שאחוז גבוה של הגברים הם בריונים מטופח בשלוש דרכים בלתי-קבילות: 1. הכללה מאוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה. 2. התייחסות לדחיפה או סטירה כזהה לתקיפה חמורה 3. ציטוט מחקרים שאינם קיימים.

1. עיתונים כוושינגטון פוסט, והשבועונים Newsweek וTime דיווחו כי המחקר מצא שאלימות ביתית "היא הסיבה המובילה לפציעת נשים בארה"ב בין הגילים 15 ל44". החוקרת דר' ג'יין אן גריסו, האמורה להיות המקור לטענה הזאת, אומרת כי מחקרה עסק בנשים בשכונת עוני בפילדלפיה בלבד, וכי הפגיעות כוללות גם פשיעה ברחוב. השבועון Time, דיווח כי "בין 22 ל-35% מהביקורים של נשים בחדר מיון הנם עקב פציעות של אלימות ביתית". מסתבר כי המקור לקביעה הוא מחקר יחיד בשכונת עוני רווית אבטלה וסמים בגטו של דטריוט, ואשר 38% מנבדקיו היו בכלל גברים. לעומת זאת במחקר מייצג של חדרי מיון בבתי חולים הסתבר כי מתוך מאות פניות, בין 2 ל-8 מקרים בחודש היו על רקע של אלימות ביתית.

2. מחקרים ניטרליים (לא פמיניסטים) של אלימות ביתית מצאו כי בין 2-3% מהנשים הבוגרות, כשני מיליון נשים אמריקאיות חוו לפחות פעם אחת מעשה אלים מצד בעליהן או בני-זוגן במהלך 12 החודשים האחרונים. למרות שרק חלק קטן ביותר ממקרים אלה הוביל לחבלה רצינית, המספרים גבוהים באופן טרגי ויש לדאוג יותר למניעה והגנה. יחד עם זאת המספרים המצוטטים גבוהים בהרבה: ארבעה מיליון נשים מוכות טוענת דונה שאלה השרה לבריאות ורווחה, שישה מיליון מפרסם השבועון Time, והקואליציה הלאומית נגד אלימות ביתית טוענת לשמונה עשרה מיליון נשים. המספרים המנופחים מושגים באמצעות טשטוש ההבדל בין תקיפה הגורמת לפציעה שלרוב מתבצעת על ידי גברים, לבין סוגים פחותים של תקיפה כדחיפה, שריטה וסטירה המתבצעים באופן שווה גם ע"י נשים. זריקת כל המקרים לסל אחד, מעניקה את הרושם שנשים נמצאות בסכנה מרובה יותר מזו שאכן קיימת.

3. נשיאת הארגון הלאומי לנשים מסרה לכתב העיתון Time על מחקר שלפיו תקיפה ביתית היא הסיבה מספר 1 לפגמי לידה. הידיעה התפשטה לעיתונים רבים בארה"ב. ידיעה מרעישה אחרת הייתה כי בימים של משחק גמר בפוטבול ישנה עליה של 40% במקרים בהם גברים תוקפים נשים. המחקרים המקוריים לא נמצא מעולם. הוף פונה לנשים ואומרת שפיברוקים סטטיסטיים כאלה שנעשים כביכול למען מטרה טובה – מלחמה באלימות, רק מרבים טינה ועוינות בין שני המינים. אם הפעילות הפמיניסטיות צודקות והגבר הממוצע מהווה סכנה חמורה לאישה, יש אכן מקום לשדוד מערכות בחברה, אך אילו רק 2-3% מהגברים פוגעים, יש להתמקד בהם ולהשאיר את 97-98% הגברים הנותרים לנפשם.

  מקור:                                                                                        

mugu.com/cgi-bin/Upstream/People/Sommers/SPOUSE.html

אלימות