עיתון ישראלי לגברים ולנשים שאוהבות אותם Gavriel.info    

גבריאל

גברים יחדיו -  התופעה של עַם הגברים (Nation of Men)

 תרגם אורי בן ראובן

למרבית הגברים, ההזדמנויות להיות במחיצת גברים אחרים מתרכזות בספורט, עבודה, שתייה או שירות צבאי. בארצות הברית קיים במדינות השונות ארגון עצמאי לגברים "עַם הגברים" בו גברים מכל שכבות האוכלוסייה ובגילים שונים, נפגשים יחדיו. הם מתארים עצמם במילים הבאות: "אין אנו ארגון דתי, אם כי חלק מחברינו הם דתיים; אין אנו ארגון פוליטי של זכויות הגבר, אם כי רבים מחברינו פעילים בתחומים אלה; אין אנו ארגון הומוסקסואלי (גיי), אך כמה מחברינו עשויים להיות הומואים. אנחנו לא "פוליטיקלי קורקט" ולא פמיניסטים, אם כי חברינו מגלים דרגות שונות של תרבותיות".

 גברים וצוותים

 רוב המשתתפים חברים בצוותים. לדעתנו גברים הם חיות להק, הפועלים באופן מיטבי בחייהם כאשר הם שייכים לקבוצה. בקבוצות הארגון בד"כ 5-8 חברים הנפגשים כל שבוע. חלק מהצוותים נפגשים יחד כבר חמש שנים. צוות (קבוצה) אחד הגיע כבר לעשר שנים. מטרת הקבוצה לתמוך בחבריה להיות במיטבם, לפי מושגיהם שלהם. חברי הקבוצה – או הצוות, עוזרים אחד לשני להגיע למטרותיהם. החברים נהנים מרעות ומשתתפים יחד גם בפעילויות של העדה כולה. הקבוצות שונות זו מזו כהבדל בין המשתתפים, חלקן רוחניות יותר מאחרות, חלקן מכוון לעשייה. המצטרפים מוזמנים לקבוצה קיימת או יחד עם אחרים מקימים קבוצה חדשה.

 צוות הצוותים

 כפי שהפרט נהנה מהשתתפות בקבוצה, הקבוצה נהנית מהשתתפות ב "קבוצת הקבוצות". והמפגשים האלה מאפשרים פעילויות בהיקף רחב יותר, חברתיות והומאניות. חלק מהפעילויות היו קשורות בשמירה על הסביבה, טיפול בנזקקים, תרומת דם, בניית גן ציבורי ועוד. מתקיימות גם פעילויות להן מוזמנים, הילדים, הנשים והמשפחות. בכל הפעילויות יש צירוף של כיף והתפתחות, תחרות, מחנאות, בנייה, משחק  ורעות. בצירופים שונים של משתתפים נערכים גם פיקניקים, מסיבות וארוחות. חלק מהקבוצות פתחו טקסי חניכה לבנים. נערכו גם סדנאות לניהול כספי.

 מי אנחנו?

 אומר ג'ון רייניש חבר ב- Nation of Men שבאזור המפרץ בקליפורניה: "אנו את מני קבוצות גברים רבות בארה"ב...אנו צוותים עצמאיים בני 5-10 משתתפים. לכל צוות המסורת והמבנה שלו. המילה צוות – Team מכוונת, מאחר ולצצות יש מנהיג. אין אנו קבוצה של גברים רגישים במסורת הפמיניסטית, מתקיימת אצלנו מדת מה של סמכותיות. ההחלטות לא מתקבלות בהסכמה כללית, אם כי את נציגינו ל"פרלמנט" הקבוצות אנו כן בוחרים".

"כדי לאפשר לכל אחד להיות במיטבו אנו נוהגים באהבה קשוחה, או בחמלה חסרת-רחמים.  אנו לא מתביישים בגבריותנו, איננו קונים את הרעיון "הפוליטיקלי קורקט" שהגברים הם הבעיה. ההיפך אנו חושבים שגברים מודעים הם הפתרון. תוכלו למצוא אצלנו התנהגויות זכריות כשיהוקים, קללות, תקיעת נאדות ואפילו עישון סיגרים*. אלה מחזקים את תחושתנו שאנחנו על הכיפק כפי שאנו, והתנהגות בהתאם לכך היא זכותנו וחובתנו כגברים. האם אנו חזירים? (חזיר זכר שוביניסטי אמרו עלינו) בודאי! האם אנו גם מאהבים מסורים ורומנטיים? ועוד איך! האם אנו אבות? בנים? עושי שלום? לוחמים? חכמים? ליצנים? נוכלים? מודים באשמה. אנו שואפים להיות גברים שלמים על כל הסתירות הנובעות מכך."

 חוויה אחרת

 מספר ג'והן גראונדס: "אני נפגש עם קבוצת חברים ב-8:00 בבוקר בפַרק בכל שבת ראשונה בחודש. בין 60-100 גברים מופיעים למפגש, גברים מכל גווני החברה שהיותם גברים המכנה המשותף. כולם מתמודדים עם אתגרי יחסים,אבהות, גירושין, סמים, קריירה, נשים, נושאי גזע, כסף, הומוסקסואליות, כלא, מס-הכנסה וכו'. אין זו קבוצת דיון, אלא פשוט הזדמנות להיות עם החברים אחיך לשעה וחצי. אין כל דבר מחייב, אין זאת כת. אנו משיגים ניתוק רצוי מנשותינו, פסק זמן מההתרוצצות בחיים. מספרים בדיחות, מקבלים השראה. תעלולים, צחוקים. הזמן עובר בנעימים.

במפגש מכבדים אחריות, בזים למנטאליות של כבשים. יש מעגל עם מקל-אמת שאוחזים בו כשרוצים לדבר ומעבירים הלאה. אני בעסק הזה כבר שמונה שנים. אני עדיין בתהליך התקדמות. התחזקתי, יחד עם האחים שלנו, התמודדתי עם התמכרותי לאלכוהול, לכסף ולדברים חומריים. הקשבתי לגברים, גברים נבונים שמספרים על המציק להם ולמדתי מכך הרבה, גם הענקתי להם. זה לא סיפור לכל אחד. לא כל אחד מוכן לעשות חשבון נפש ולוותר על אשליות. "הקבוצה ממלאת חסרון. אין באמריקה טקסי מעבר, אין התכנסות שבטית. אך במפגש עם אחים, משהו קורה, משהו נשגב משתחרר בך"

 ובארץ?

 אפשר לנחש את תגובת הקוראים. "כל כך אמריקאי" יגידו. אולי. אבל משהו קורה כאן. עובדה, פחות מתגייסים לצה"ל, המילואים מתקצרים. לרבים מאתנו אין עוד מפגש עם חברים. כמה נפגשים עם החֶבְרֵה, פעם בשבוע באופן קבוע?

מוסד ישראלי, שטרם נכתב עליו, הוא הפרלמנט של יום שישי בבוקר. לתהילה זכו הפרלמנט של ראשון ושל טבריה. אך בערים שונות נפגשת חבורת גברים בבתי-קפה לשיחה על פוליטיקה וכל מה שבא. אתם מוזמנים לכתוב על מחשבותיכם וחוויותיכם בצוותי גברים. ואולי קבוצה אחת תיפגש עם אחרת? ואולי זה יתגלגל הלאה.

 * גם גברים יש מעודנים יותר ומעודנים יותר. אני זוכר במילואים קצין שנהג לתאר חברות והערכה במילים "אפשר לתקוע נאד אתו באוהל סיירים" - ואותי כמו שגולדה אמרה הרעיון פשוט זעזע.

מקור:    http://www.nom.org

חברוּת