עיתון ישראלי לגברים ולנשים שאוהבות אותם Gavriel.info    

גבריאל

ספר החיים שלי

קוראים רבים יודעים לציין מהו "הספר של החיים " שלהם.  קראנו במהלך חיינו  עשרות, מאות   ואפילו אלפי ספרים, אך ספר אחד זכור לטוב יותר מכולם. בדרך כלל קראנו אותו בתקופת ההתבגרות שלנו, חזרנו וקראנו בו כמה פעמים במהלך השנים. איזו שמחה היא לפגוש משהו שספרנו זה הוא גם בחירתו. לפעמים הייתי רוצה להכיר אנשים דרך השאלה –"מהם שלושת הספרים האהובים עלייך ביותר?". אפשר להעמיק ולשאול – מדוע ספר זה דווקא, ומהם השפעותיו על אישיותנו ומהלך חיינו. כאן, מדובר על ספרים שכתבו גברים, שעוסקים בין השאר בדמותו ובעולמו של הגבר. הקוראים מוזמנים לכתוב ולהמליץ על "ספר החיים שלי".

רוג'ה מרטין דה-גאר (Roger Martin du Gard) היה סופר צרפתי, שלמרות זכייתו בפרס נובל לספרות מעטים המכירים אותו וספרו "בית טיבו" הוא הספר שלי. הספר יצא בשנות החמישים בספריית פועלים בחמישה כרכים, ואפשר עוד למצאו בחנויות לספרים משומשים. לא עליו אכתוב כאן, אלא על ספר אחר. לפני שנתיים יצא בתרגום לאנגלית ספרו האחרון של דה-גאר - "סגן-אלוף דה-מומור" ((Lieutenant-Colonel de Maumort. זהו ספר שהמחבר לא הספיק לסיים. עורכים הצליחו לשחזר את היצירה וצרפו לה חלק שלישי בשם "הקופסה השחורה", הכולל רשומים וקטעי מחשבה שכתב דה-גאר לקראת הכתיבה. זהו ספר עב כרס, שאינו קל לקריאה, אך המאפשר הצצה לסופר העובד ומתכנן את יצירתו, כאילו ופגשנו תרשימים של צייר לפני שהשלים את יצירת המופת שלו.

הרשו לי פשוט להביא לכם כמה ציטוטים  (בתרגום שלי). אלה ואחרים הסבירו לי מדוע כה אהבתי את יצירתו:

"אני מאמין כי יכולת זו לחלק עצמנו היא אחת מהמתנות המופלאות של הטבע האנושי, המפותחת יותר ככל שהטבע עשיר יותר; עד כדי כך הוא, שהיציבות הסבירה הגורמת לאנשים מסוימים להיות חסרי צד מנוגד, ולהיות כדבריהם  כולם כיחידה אחת, הנה באופן כללי עדות לדלות רוח שלא ניתן לתקנה (עמ' 110)."

"אהבה בנישואין: רגש סוער ומתמשך, אשר שורשיו בעבר, טיפוחו בהווה, בלעדי ושליו, תוצר  של תשוקות והרגלים בלתי נמחים (עמ' 302)."

"איני יודע אם חייבים להאמין בקידמה, אך בהחלט לא ניתן להתכחש לתנועה (603)."

"תשובתו של[קרל] מרקס לשאלה "מהו המוטו המועדף שלך?", הייתה

  : De omnibus dubitandum יש להעמיד הכול בספק! (661)."

"לחיים אין משמעות, החיים האנושיים אינם מובילים למקום כל שהוא. האל אינו קיים. הנשמה אינה בת אל-מוות. אישיותו של הפרט עצמה, אינה אלא אשליה" .... נהניתי ממשחק החיים (681)."

"הסתירה היא לאהוב את החיים, להעריכם אינסטינקטיבית כרבי ערך, ובכל זאת להיות מוכרחים בכוח חשיבתנו לראותם כרעים, בלתי-הגיוניים ואבסורדים .... האוהב את החיים, חייב הגיונית לאהוב סתירות, אילוצים, את מאבק הכוחות הזה שבין שני ניגודים (768)."

"חייב אדם לקבל עצמו, לחקור עצמו, לעשות את הטוב ביותר מעצמו. זה היה חוק חיי. הכול מותר, בתנאי שיוכל אדם בכל שירשה לעצמו, לשמור על הערכתו העצמית ולהרגיש כי בעשותו זאת, הוא נשאר נאמן לעצמו ולטבעו שלו (763)".

ספרים