עיתון ישראלי לגברים ולנשים שאוהבות אותם Gavriel.info    

גבריאל

 
גברים
כושר
בריאות
מיניות
פסיכולוגיה
ערכים
 
יחסים
המין השני
זוגיות
חברות
אבהות
 
עשייה
יצירה
עבודה
כסף
 
תרבות
ספרים
קולנוע
אמנות
 
סגנון
ספורט
טיול
גלגלים
צרכנות
בישולים
חטאים
 
עניין
נישואין
גירושין
הומואים
אלימות
הטרדה
אפלייה
זנות
 

 

מוסיקה, רוחניות וטכניקה

מאת Nitram

אינני אוהב את המילה "רוחניות" מכוון שהיא נשמעת לי יומרנית מדי. אבל בסופו של דבר, המטרה שלי במוסיקה היא רוחנית.

הרוחניות של הג'אז (ושל המוסיקה בכלל)

נראה אולי מופרך לדבר על מוסיקה שנולדה בבתי הבושת של ניו-אורלינז, שהתפתח ב speakeasies (מועדוני לילה שבה מכרו אלכוהול, נגד החוק האמריקני), שהמשיך באולמות הריקודים הגדולים בשנות השלושים ושנחת במועדוני ג'אז של שנות הארבעים עד לשנות השישים, מקומות בעלי תאורה עמומה ששרצו בוויסקי ובסמים קשים, כעל מוסיקה רוחנית. נגני ג'אז וזמרות כה רבים היו מכורים לסמים ושתיינים, שנראה קשה לומר עליהם שהחיפוש המוסיקלי שלהם היה חיפוש רוחני. אבל זאת האמת.

גם עבורי אפשר לומר שמטרתי המוסיקלית היא מטרה רוחנית. אתמול בלילה הופעתי עם חמישה נגנים אחרים בפאב בנחלת שבעה וההופעה היתה מוצלחת. נכון, יודעים שאנחנו איננו מקצוענים, כך שהציפיות לא היו מרקיעות שחקים. אבל אינני חושב שביישנו את הפירמה.

כשמנגנים בפני קהל, יש לנגינה ממד של אמת שאין לה כשמנגנים לבד. זה קצת מפחיד אבל יותר מרגש ממפחיד. כושר הריכוז עולה. כשהתחלתי לנגן עם הרכב של ידידים לפני כמה שנים, היה לי קשה מאוד לא ללכת לאיבוד כאשר ניסיתי לנגן סולו. ההצמדה לאקורדים היתה אתגר אדיר. לחשוב על בניית סולו מעניין, לספר סיפור, היה בלתי אפשרי. במשך השנים פיתחתי יכולת המתקרבת ליכולת של נגן מקצוען. קשה לי עדיין ללמוד את האקורדים בעל פה וקשה לי לפעמים לשמוע אותם, אבל בעזרת התווים (בעצם בעזרת האותיות שמעל לתווים, כמו C-7b5, אני מצליח לנגן דברים מגוונים. לפעמים אני מרגיש שיש לי המון זמן בתוך כל תיבה ותיבה, הרגשה שהתיבה הזאת שייכת לי ואני יכול לעשות בתוכה מה שבא לי. זאת התחושה הטובה ביותר.

אבל לא התכוונתי לכתוב על הצד הטכני של הנגינה, על אקורדים ועל טרנספוזיציה ועל המבנה של שירים.

רציתי לדבר על התיקון, במובן הקבלי, אולי, שאני מנסה לעשות לעצמי באמצעות המוסיקה. אין לי בדיוק בעיה פסיכולוגית. אני מתפקד יפה בדרך כלל. הנישואין שלי משביעים רצון ויחסי עם ילדי לא רעים, בסך הכל. הבעיה שלי הזה קשורה לפער או לניתוק בין הצדדים הרגשיים והיצירתיים של אישיותי לבין הצדדים השכלתניים. זאת בעצם בעיה רוחנית.

בשבילי, משום מה, הבעיה הזאת גרה באזור המוסיקה. אני מתאר לעצמי שאנשים שיש להם בעיה דומה מוצאים אותה באזור אחר בחייהם ואני בטוח שאנשים רבים, שאין להם כל בעיה בתחום המוסיקה, נתקלים בבעיה דומה בתחום האחר. השאיפה שלי היא לקשר בין השמיעה החיצונית שלי לבין השמיעה הפנימית שלי – בעצם לפתח את השמיעה הפנימית.

למה זאת משימה רוחנית? כי הניתוק הזה בין חיצוני לבין פנימי הוא ניתוק רוחני והוא מוצא ביטוי באכילה, בכתיבה, במין, ביחסים שלי עם חברים ובגישתי לאמונה ולאמנות. אני חשב שאני יכול לטפל בפער, בניתוק הזה, דרך המוסיקה – אבל אולי אמצא דרך האחרת שדווקא תעזור לי במוסיקה – כי הכל קשור והכל הדדי.

 

טכניקות והתרגשות

למוסיקה, כמו לכל תחום באמנות, יש צדדים טכניים וברור שהצדדים הטכניים האלה מעניינים בעיקר מוסיקאים ולא הדיוטים.

אני אוהב קרמיקה, לדוגמה. ראיתי לאחרונה בתיאטרון ירושלים תערוכה נאה של יצירות קרמיקה של בוגרי בצלאל. אני בטוח שהיוצרים עצמם מעוניינים בסוג החמר ובסוג הזיגוג, בדרך שעצבו את הכלים – אבל כל זה לא צריך לעניין מי שבא לתערוכה כדי ליהנות ממנה.

גם צלמים בדרך כלל מעוניינים ביותר בציוד שלהם ובטכניקות הפיתוח וכולי. הפער הזה בין הצד הטכני, הפנימי, אפשר לומר, לבין הצד ההבעתי של האמנות מקשה על הדיבור על אמנות. צלם שרואה תמונה רוצה לדעת באיזו מצלמה צולמה ובאיזה סוג סרט ואילו צופה רגיל מעוניין בנושא הצילום ובאיכותו החזותית – ביופיו.

אפשר גם להפוך את הצד הטכני של האמנות למעין פטיש. יש אין ספור צלמים גרועים שיש להם ציוד משוכלל כפי שמוסיקאים בינוניים רבים קונים כלי נגינה מעולים.

לפני שבוע, בסדנת הנגינה שאני משתתף בה, המדריך נתן לנו שיעורי בית: ללמוד את האקורדים של השיר,'All the Things you Are' כדי שנוכל לאלתר עליו. אתמול בלילה ניגנו את השיר והצלחתי לאלתר עליו בצורה משכנעת, בלי ללכת לאיבוד – השיג טכני אבל גם השיג הבעתי.

מי שאינו מנגן ואינו יודע תיאוריה מוסיקלית לא יכול להבין את קושי המשימה ואילו מי שרגיל לנגן בכלי הרמוני כמו גיטרה או פסנתר יראה בלימוד האקורדים האלה דבר של מה בכך. בלי להיכנס לפרטים משעממים, אפשר לומר שהשליטה בחומר הטכני הזה מקנית לנגן כושר להביע רגשות דרך הנגינה וגם דרך להתרכז במוסיקה. הריכוז הזה חשוב לי יותר מכל הבט האחר של הנגינה. לפני כמה שנים לא הייתי מסוגל לעקוב אחרי המוסיקה כך. היום זה דורש ממני מאמץ. אולי תוך כמה שנים, זה יבוא לי בלי מאמץ. זאת התקווה הגדולה שלי.


Nitram הוא מתרגם ואומר על עצמו "כל חיי עסקתי במילים אבל לאחרונה התחלתי לחשוד במילים ולהעדיף את המוסיקה". אתר הבית:

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=40044

 

 

 

 

 

 

 


 

אמנות

 

 

עמוד ראשי
 

מדורים

אתרים
צחוקים
ציטוטים
תרנגולים
 
מידע
אודות
לוח מודעות
פורום
קבוצות
מכתב/שאלה



 

 

הזכויות לאתר ולתכניו שמורות  ©  כל התרגומים נעשו ברשות. האתר מנוסח כמובן בלשון זכר